הי לכולם,

התרומה הגדולה ביותר של מנוף בעבורי היא האמונה – בעיקר בעצמי. מכאן, גם העולם התחיל להיראות לי קצת יותר ראוי לאמון. התחושה שאתה אהוב ומוקף הייתה חדשה לי והכניסה בי הרבה מוטיבציה בהשראת כל האנשים החיובים והמעצימים שלקחו חלק בחיי הכפר.

הבעיות החלו להתגמד וצמיחה מחודשת מתוך הריסות ישנות החלה. לפני מנוף חשתי אבודה פעמים רבות אך בפנימייה הרגשתי שיש הרבה עם מי להתייעץ בקשר לדרכך בחיים, הרבה כוונה ואין סוף סבלנות כדי לבוא לעזרתי. בנוסף – במנוף נחשפתי למשק החי, בעיקר לכלביה.

בדיעבד יצא שאחת החוויות המשקמות שחוויתי במנוף לפני עשור עצבו את עתידי – לפני הצבא התנדבתי בשנת שירות בכלביה מקסימה וכיום אני סטודנטית לתואר במדעי בעלי החיים ובהמשך כולי תקווה לווטרינריה. כתוצאה ישירה מכך, כיום כבוגרת, יש לי סל כלים ענק שלקחתי איתי אחרי 3 שנים בכפר – המכיל יכולות שגיליתי, מוטיבציה, אמונה, סבלנות וכוחות אין סופיים לרדוף אחרי חלומותי – בלי לוותר לעצמי ועל עצמי. ככה זה כשפנימייה שלמה נותנת לך גב.